מורשת צאן ברזל- שמואל קריצ'מר

‏ש.קריצ'מר נולד בפולין בעיירה בשם פופל (פלך קובנה) ב- 1891. מנעוריו גילה נטיות למלאכת מחשבת, עבד ולמד בבית מלאכה לחריטה שבו התמחה

כציוני נלהב עלה לראשונה ארצה בשנת–1912, התיישב בירושלים, התקבל ל"בצלאל" שם למד ציור וכיור והחל לעבור כחרט אמן בבית הספר ואף התמקם בחנות ירושלמית, כפי שפורסמה במודעה בעיתון 'חרות' בירושלים 1913: נפתחה בירושלם בית מלאכה אומנותית לחותמות ופיתוחים של ש.קריצ'מר ברחוב יפו בחנותו של נ. קומרוב

שם עשה קריצ'מר "... חתימות שונות ממתכת , מפתח בכסף ובזהב ציורים ואותיות ... מונוגרמים ואותות של אגודות, שבלונים, מכונות לפלומבים". והעיקר: עבודה אירופית – מחירים נוחים

מחלת הקדחת הכריחה את קריצ'מר לעזוב את הארץ. תחילה נסע למצריים, אך שם לא הוטב לו, ובמצוות רופאיו חזר לווינה שם אושפז

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה נעצר כנתין זר. למזלו שוחרר על ידי פירמה וינאית שייצרה מדליות ואותות הצטיינות, עבור הצבא האוסטרי- הונגרי

בתום המלחמה החליט קריצ'מר לחזור ארצה ולפתוח בית מלאכה משלו. "ועד העיר ליהודי ירושלם" פנה לשלטונות הבריטיים במכתב בקשה לתת לו רישיון לשוב לירושלים, בנימוק: כי מר שמואל קריצ'מר הוא איש ישר וכשישוב יתפרנס מבלי ליפול למעמסה על הציבור

ב- 1920 הוא חזר לניסיון מחודש של תרומה למערך ייצור הסובנירים בא"י. כך הוקם בירושלים ברח' יפו, בית מלאכה אומנותי לחותמות ולפיתוחים בשם 'פתוח' של ש. קריצ'מר

מאורעות תרפ"א והמשבר הכלכלי בארץ הכריחו את קריצ'מר לסגור את חנותו ולשוב לווינה, שהיה בה אז מרכז ציוני שאפשר לו להמשיך בקשריו עם פרופ‘ בוריס שץ ולייצר גם בעבור מוסדות ההסתדרות הציונית רעיון לאומי המעוצב בחומר

ב-1933 עלה ש.קריצ'מר עם משפחתו לארץ בעזרה 'סרטיפיקט' שהוא אישור עלייה בריטי. קריצ'מר שהיה מוכר בירושלים זכה להמלצתו של הרב הראשי לארץ ישראל, הרב יצחק הכוהן קוק, שביקש במכתב שהופנה לסוכנות, לכלול את קריצ'מר ומשפחתו במכסת הזכאים לרישיון עלייה

עם בואם ארצה פתחו קריצ'מר ובניו בית מלאכה. ב-1943 הוסב שם הפירמה ל "קריצ'מר ובניו", בית המלאכה שכן ברחוב הסולל (כיום חבצלת) בשנת 1951 הוא עבר לאזור התעשייה במקור ברוך בירושלים

שמואל קריצ‘מר נפטר ב- 07/08/1972 ונקבר בירושלים. השאיר אחריו אישה רבקה קריצ‘מר שני בנים אליהו ואביעזר קריצ‘מר, בת שרה קרקלינסקי ושבעה נכדים/ות